מדריך חשמל בבית וכל מה שחשוב לדעת

לפני שבועיים קיבלתי טלפון מכפר סבא. גברת בקול רועד: "ליאור, השקע ליד הקומקום שחור והוא מריח כמו פלסטיק שרוף." הגעתי תוך 40 דקות, פתחתי את השקע, והחוט שמאחוריו כבר היה מותך. עוד שבוע של התעלמות, וזו הייתה שריפה במטבח.

אני ליאור צור, חשמלאי מוסמך וטכנאי מזגנים עם 30 שנה בשטח. את המדריך הזה כתבתי בדיוק בשביל הרגע ההוא, כשמשהו בבית מתנהג מוזר ואתם לא יודעים אם זה שטות או סכנה. אני אלמד אתכם להבחין.

זמן קריאה: 7 דקות

תוכן עניינים
לחץ לפתיחה

1. מה ההבדל בין פחת, מאמ"ת ומפסק ראשי
2. איך בודקים שהפחת עובד
3. מה עושים כשהחשמל קופץ
4. למה הפחת קופץ שוב ושוב
5. למה מאמ"ת קופץ ולא הפחת
6. סימני אזהרה לעומס יתר
7. כמה מכשירים מותר לחבר לשקע אחד
8. חישוב עומס לפי וואט ואמפר
9. מזגן על מפצל – למה זה מסוכן
10. למה האורות מהבהבים
11. חד פאזי מול תלת פאזי
12. מתי צריך לשדרג לוח חשמל
13. חלוקת עומסים במטבח ובאמבטיה
14. מה אסור לעשות לבד
15. איך מתכוננים לביקור חשמלאי
16. שאלות נפוצות

מה כדאי לדעת על חשמל בבית

מערכת החשמל בבית עובדת בשקט שנים, ואז יום אחד המפסק קופץ ב-7 בערב כשכל המשפחה בבית. הבהלה הזו מיותרת. רוב התקלות שאני רואה הן צפויות לגמרי, ויש להן סימנים מקדימים.

המטרה שלי כאן פשוטה. שתבינו איך הלוח עובד, מה אתם יכולים לבדוק בעצמכם בלי סיכון, ובאיזה רגע בדיוק אתם חייבים לעצור ולהרים טלפון. כי לפי חוק החשמל בישראל, רוב העבודות בלוח ובחיווט מותרות רק לבעל רישיון. זה לא המלצה, זה חוק שנועד לשמור על החיים שלכם. מכון התקנים מפרסם מידע לציבור על שימוש בטוח במוצרי חשמל ביתיים, ואני נשען עליו כל יום בעבודה.

מה ההבדל בין פחת, מאמ"ת ומפסק ראשי

שלושה רכיבים, שלוש משימות שונות. תחשבו עליהם ככה.

המפסק הראשי הוא הברז הגדול של כל הבית. מורידים אותו, וכל החשמל נכבה. הוא לא מגן עליכם, הוא פשוט מנתק הכל.

המאמ"ת (מפסק אוטומטי זעיר) הוא שומר הראש של המכשירים והחוטים. כל מאמ"ת אחראי על מעגל אחד, נגיד שקעים בסלון או תאורה במטבח. כשעובר יותר מדי זרם בקו או יש קצר ממוקד, הוא קופץ ומציל את החוטים מהתחממות.

הפחת (מפסק מגן) הוא שומר הראש של בני האדם. הוא מרגיש זליגת זרם זעירה, כזו שיכולה לעבור דרך גוף שנגע בחוט, וקוטע את הזרם תוך פחות משנייה. המוסד לבטיחות ולגיהות מגדיר את הרכיבים האלה בדיוק. הפחת הוא הרכיב שמונע התחשמלות.

מה בדרך כלל קופץ בעומס ומה בקצר

עומס זה כשחיברתם יותר מדי מכשירים חזקים לאותו קו. קומקום, מיקרוגל ושואב יחד. הזרם עולה לאט, החוט מתחמם, והמאמ"ת קופץ כדי להגן עליו.

קצר זה מגע ישיר בין הפאזה לאפס, נגיד חוט חשוף שנוגע בחוט אחר. הזרם קופץ בבת אחת לערך עצום, והמאמ"ת מנתק מיד. עומס לוקח שניות, קצר לוקח חלקיק שנייה.

איך בודקים שהפחת עובד בצורה תקינה

זו הבדיקה היחידה שאני מרשה לכם לעשות לבד בלוח, והיא חשובה. הפחת הוא רכיב מכני, וכמו כל דבר מכני הוא יכול להיתקע בלי שתדעו. תדמיינו כרית אוויר ברכב שלא תיפתח בתאונה. זה בדיוק זה.

על הפחת יש כפתור קטן עם האות T, או המילה Test. תלחצו עליו. אם הפחת תקין, הוא יקפוץ מיד למטה וכל החשמל בבית ייכבה. עכשיו תרימו אותו חזרה והחשמל יחזור. זהו.

אם לחצתם על הכפתור ושום דבר לא קרה, הפחת תקוע ולא יגן עליכם ביום הגורלי. תזמינו אותי להחלפה. המוסד לבטיחות ולגיהות מבהיר שאת בדיקת הלחיץ הזו מותר לבצע גם לאדם שאינו חשמלאי, ושכדאי לעשות אותה אחת לחודש. אני אומר לכל לקוח: תקבעו לזה יום קבוע, נגיד הראשון לחודש.

מה עושים כשהחשמל בבית קופץ

הכל חשוך פתאום. אל תיבהלו ואל תתחילו ללחוץ על כל המפסקים בלי סדר. יש שיטה.

סדר פעולות בטוח של 5 דקות

קודם כל, תנתקו מהשקעים את המכשירים הכבדים שעבדו באותו רגע. קומקום, מזגן, מייבש כביסה, תנור חימום. פשוט שלוף אותם מהקיר.

עכשיו תיגשו ללוח ותסתכלו. מפסק אחד ירד למטה בזמן שכולם למעלה? זה החשוד. אם הפחת הכללי ירד, תרימו אותו. אם מאמ"ת בודד ירד, תרימו רק אותו.

קפץ שוב מיד? אל תכריחו אותו. השאירו אותו למטה ותתחילו לחבר את המכשירים אחד אחד בחזרה, עם הפסקה של דקה בין אחד לשני. ברגע שהוא קופץ אחרי שחיברתם מכשיר מסוים, מצאתם את האשם. נתקו אותו ואל תשתמשו בו עד שאבדוק. כל מה שמעבר לזה, נגיד החיווט בקיר, זה כבר העבודה שלי.

למה הפחת קופץ שוב ושוב

פחת שקופץ זה כמעט תמיד זליגת זרם. תחשבו על זרם שאמור לזרום בצינור סגור, ופתאום טיפה ממנו דולפת החוצה דרך מקום שהיא לא אמורה. הפחת מרגיש את הטיפה הזו וקוטע.

המקור הכי שכיח הוא מכשירים עם גוף חימום. דוד מים שהאלמנט שלו התחיל להתבלות, תנור אפייה, מגהץ. גוף החימום מתחיל לזלוג זרם פנימה, והפחת מגיב.

החשודים המיידיים שלי: מכונת כביסה, מדיח כלים, דוד וקומקום. גם לחות עושה את זה. שקע חיצוני במרפסת שנכנסו אליו מים אחרי גשם יקפיץ את הפחת בול. לפני חודש בהוד השרון רדפתי אחרי פחת שקפץ כל בוקר, והתברר ששקע במרפסת התמלא במים מהמזגן שטפטף עליו. ניתקנו את השקע, הפחת נרגע. אתם יכולים לבודד את המכשיר החשוד לבד בשיטה שתיארתי, אבל את התיקון עצמו תשאירו לי.

למה מאמ"ת קופץ ולא הפחת

כשמאמ"ת בודד קופץ והפחת הכללי נשאר למעלה, זה אומר לי שהבעיה ממוקדת בקו אחד ספציפי, לא בכל הבית. זה למעשה חדשות טובות, כי קל יותר לאתר.

שתי אפשרויות. או שהעמסתם את הקו הזה יותר מדי – נגיד במטבח חיברתם קומקום, מצנם ומיקרוגל לאותו מעגל והפעלתם הכל ביחד. או שיש קצר ממוקד בשקע אחד מסוים על אותו קו.

איך מבדילים? אם המאמ"ת קופץ רק כשמפעילים הרבה מכשירים יחד, זה עומס. תפזרו אותם על שקעים בחדרים אחרים. אם הוא קופץ מיד גם עם מכשיר אחד, כנראה יש קצר באחד השקעים שעל הקו, וזה כבר שלי. שקע עם קצר זו סכנת התחשמלות, אל תיגעו בו.

איך יודעים שיש עומס יתר בשקע או במעגל

המערכת מדברת איתכם הרבה לפני שהיא קורסת. רק צריך להקשיב. משרד הבריאות מפרט סימני סכנה במערכת החשמל הביתית, ואני רואה אותם בשטח כל שבוע.

סימני אזהרה שמחייבים עצירה מיידית

שקע שמתחמם כשנוגעים בו. שקע לא אמור להיות חם. נקודה. אם הוא חם, יש שם התנגדות וחיבור רופף, וזה מקור לשריפה.

ריח של פלסטיק שרוף מהקיר או מהשקע. סימנים כהים, פיח שחור סביב חורי השקע. זמזום או רעש מתוך הקיר. תקע שמשתחרר מהשקע בקלות כי השיניים שלו רופפות.

כל אחד מהסימנים האלה אומר: נתקו את המכשיר, אל תשתמשו בשקע, תרימו טלפון. אני זמין באזור השרון והמרכז, והמקרים האלה אצלי בעדיפות. שקע שמתחמם זו לא תקלה שמחכה למחר.

כמה מכשירים מותר לחבר לשקע אחד

המיתוס הכי מסוכן שאני פוגש: "יש מקום במפצל, אז מותר לחבר." לא. מותר. המפצל הוא חתיכת פלסטיק עם חורים, אבל החוט בקיר הוא זה שקובע כמה זרם הוא יכול לשאת.

שקע כוח רגיל בישראל בנוי ל-16 אמפר. זה אומר בערך 3,500 וואט. לא משנה כמה חורים יש במפצל, אסור לעבור את הרף הזה. משרד הבריאות מזהיר במפורש מפני שריפות שנגרמות מעומס יתר ושימוש לא נכון במפצלים.

כלל אצבע לחישוב מהיר לפי וואט

קל לזכור. תחברו את הוואט של כל המכשירים שעל אותו מפצל, ותוודאו שאתם מתחת ל-3,500 וואט.

רואים? קומקום ותנור חימום יחד זה כבר 4,000 וואט. עברתם את הגבול, והמאמ"ת יקפוץ. במקרה הרע המפצל יימס לפני שהוא יקפוץ.

איך מחשבים עומס חשמל לפי וואט ואמפר

זה פשוט יותר ממה שאתם חושבים. בישראל המתח הוא 230 וולט. כדי לדעת כמה אמפר מושך מכשיר, מחלקים את הוואט שלו ב-230.

דוגמה אמיתית. תנור חימום ביתי של 2,000 וואט. מחלקים: 2000 חלקי 230, יוצא בערך 8.7 אמפר. השקע בנוי ל-16 אמפר, אז תנור אחד בסדר. אבל תוסיפו עוד תנור על אותו קו, ואתם כבר ב-17.4 אמפר, מעל הקיבולת. המאמ"ת יקפוץ, וטוב שכך. מכון התקנים מפרט הנחיות בטיחות לתנורי חימום, כולל האיסור לחבר אותם דרך מפצל.

איפה מוצאים את ההספק של מכשיר

תהפכו את המכשיר. בגב או בתחתית יש מדבקת יצרן. תחפשו מספר עם האות W, זה הוואט. לפעמים כתוב ישר A, זה האמפר. אם מצאתם רק וואט, חלקו ב-230 ויש לכם אמפר. שתי דקות עבודה שיכולות למנוע מפצל מותך.

האם מותר לחבר מזגן למפצל או כבל מאריך

לא. בשום אופן לא. זו אחת הטעויות שאני הכי שונא לראות, כי היא מסוכנת ויקרה.

מזגן, בייחוד מזגן גדול, מושך זרם התנעה עצום ברגע שהמדחס מתניע. הזרם הזה גבוה בהרבה מהזרם הרגיל, והוא מחמם מפצל או כבל מאריך עד שהפלסטיק נמס. ראיתי כבלים מאריכים שהשחירו והתעוותו מתחת למזגן ברעננה, והבעלים לא הבינו למה השטיח מריח שרוף. מכון התקנים קובע שחיבורי החשמל של מזגן חייבים להתבצע על ידי חשמלאי, ישירות לשקע מתאים.

מתי זה כבר סימן שחייבים קו ייעודי

אם בכל פעם שהמזגן מתניע האורות בבית נחלשים לרגע, או אם המאמ"ת של המזגן קופץ מדי פעם, זה אומר שהקו לא עומד בעומס. מזגן עילי או מיני מרכזי צריך קו ייעודי משלו ישר מהלוח, בלי לחלוק אותו עם שקעים אחרים. את הקו הזה אני מעביר עם אחריות מלאה על העבודה, וזה לא משחק, זה הבדל בין מזגן שעובד שנים למזגן ששורף את עצמו.

למה האורות מהבהבים כשמדליקים מכשיר חזק

הדלקתם מזגן, והאור בסלון קרץ לרגע. זה תקין ברוב המקרים. מכשיר עם מנוע גדול, נגיד מזגן, מקרר או משאבת מים, מושך ברגע ההתנעה זרם גדול שמפיל את המתח לחלקיק שנייה. האורות מגיבים לזה בהבהוב קצר וחד.

ההבדל החשוב: הבהוב אחד קצר וברור בזמן ההתנעה זה נורמלי. הבהוב מתמשך, מרצד, שנמשך גם אחרי שהמכשיר כבר עובד, זה לא נורמלי. זה מעיד על חיבור רופף בלוח או בשקע, וחיבור רופף מתחמם. אם האורות שלכם מרצדים בלי קשר להתנעה של משהו, זה רגע להזמין בדיקה. מגע רופף בלוח הוא בדיוק מהדברים שאני מאתר ומהדק לפני שהוא הופך לסכנה.

מה ההבדל בין חד פאזי לתלת פאזי

חיבור חד פאזי הוא קו אחד שמזין את כל הבית, בדרך כלל 25 או 40 אמפר. זה מספיק לדירה רגילה. תלת פאזי הוא שלושה קווים שמחלקים את העומס, נגיד 3 כפול 25 אמפר, וזה מאפשר להפעיל הרבה מכשירים כבדים בלי שהכל יקרוס.

מתי שווה לשדרג לתלת פאזי? אם הוספתם רכב חשמלי, כיריים אינדוקציה ומזגנים בכל חדר, וכל הזמן משהו קופץ. המעבר דורש בקשה לחברת החשמל ובדיקת תקינות מקיפה, ואני מלווה את התהליך מתחילתו ועד הבדיקה הסופית.

מתי צריך לשדרג לוח חשמל

הלוח הוא קו ההגנה האחרון של הבית. לוח לא תקין הוא כמו מצנח שלא נפתח. ראיתי בכפר סבא לוח עץ ישן עם מפסקי פקק, מהסוג שמחליפים בו חוט נחושת, והבעלים גרו מעליו 20 שנה בלי לדעת שאין לו פחת בכלל. אפס הגנה מפני התחשמלות.

לוח ישן עם מפסקי פקק, לוח על בסיס עץ, לוח בלי פחת תקין, או לוח שהמפסקים בו מתחממים, כולם מועמדים מיידיים להחלפה. לוח מודרני עשוי מפלסטיק כבה מאליו, עם פחת, מאמ"תים מודרניים והגנות שמגיבות במהירות לקצר או עומס.

זו לא הוצאה שדוחים. לוח שלא מגיב בזמן אמת הופך תקלה קטנה לשריפה. כשאני מחליף לוח, אני נותן אחריות מלאה על העבודה ומסביר לכם בדיוק מה כל רכיב עושה, כדי שתדעו לזהות תקלות בעצמכם בעתיד.

איך מחלקים עומסים נכון במטבח ובאמבטיה

שני האזורים הכי בעייתיים בבית, משתי סיבות הפוכות. המטבח עמוס במכשירים זוללי חשמל, והאמבטיה היא מפגש מסוכן של מים וחשמל.

במטבח אני תמיד מפצל לכמה מעגלים נפרדים. קומקום, מיקרוגל ומדיח לא צריכים לשבת על אותו קו. כשמשפצים, זה הזמן לתכנן את זה נכון ולהוסיף נקודות חשמל ייעודיות. מכון התקנים ממליץ לחבר קומקום ישירות לשקע, בלי מפצל ובלי כבל מאריך, וזה תקף לכל מכשיר חימום במטבח.

באמבטיה הכלל ברזל: כל נקודה חייבת הגנת פחת תקינה, ושקעים רחוקים ככל האפשר מהמים. מחמם מים מהיר, מייבש שיער, כל מכשיר שמתקרב לכיור. מים וחשמל לא סולחים על טעויות, וכאן אין מקום לאלתורים.

מה אסור לעשות לבד בחשמל בבית

אני בעד שתבינו את המערכת שלכם. אבל יש קו אדום ברור, והוא גם החוק. בלי רישיון חשמלאי תקף, אסור לכם לפתוח את לוח החשמל, להחליף מפסקים, להעביר חיווט חדש או לטפל בשקע פגום.

זה לא עניין של חיסכון. ראיתי אנשים שניסו לחסוך 400 שקל על החלפת שקע, וקיבלו קצר שהרס מכשירים ביותר מ-3,000 שקל, ובמקרה אחד ברחובות אדם ספג מכת חשמל שהעיפה אותו לרצפה. אין חיסכון ששווה את זה.

מתי חייבים להזמין חשמלאי מיד

זמזום קבוע מהלוח. מפסק שחם למגע. ריח חריף של שריפה מהשקע או מהקיר. ניצוצות בשקע. פחת שלא קופץ בבדיקת הלחיץ. כל אחד מאלה הוא מקרה חירום, לא תקלה שמחכה. אני זמין באזור השרון והמרכז במהירות, וגם בוואטסאפ אפשר לשלוח לי תמונה של הלוח לפני שאני יוצא אליכם.

איך מתכוננים לביקור חשמלאי ומקצרים זמן

אתם יכולים לחסוך לעצמכם זמן וכסף בכמה דברים פשוטים.

תכינו רשימה מדויקת של מה שקורה. לא "יש בעיה בחשמל", אלא "השקע ליד הכיור במטבח מקפיץ את המאמ"ת כל פעם שמדליקים את הקומקום." ככל שתהיו ספציפיים, כך אאתר מהר יותר.

תפנו גישה פיזית ללוח החשמל. אני לא מעט מגיע ללוחות שחסומים בארון, בקרטונים או בעציץ, ואנחנו מבזבזים זמן יקר על פינוי. אותו דבר עם השקעים הבעייתיים, תזיזו רהיטים שחוסמים אותם מראש.

ועוד דבר. תדעו איפה הפחת והמפסק הראשי לפני שאני מגיע. בית שמכיר את הלוח שלו זה בית שאני יוצא ממנו מהר יותר, עם תיקון אמין ומחיר הוגן ושקוף לאורך כל הדרך. לפרטים נוספים תוכלו לעיין במאמרים אחרונים שלנו, או לפנות ישירות אל ליאור צור – חשמלאי מוסמך.

שאלות נפוצות